בעיסוק שלי לומדים להימנע ככל הניתן מהכללות, כי בכל כלל יש יוצא מהכלל, ומי בכלל קבע שיש פה כלל בכלל.
אבל הפעם, בנושא הזה, אני מרשה לעצמי להכליל,
כל האנשים שאותם ליוויתי בשנים האחרונות בתחום העסקי והפרטי, נעצרו, נבלמו והאטו במקומות בהם המוח שרטט להם את הגבול.
חלקם התקשו לעבור משלב הרעיון לשלב הביצוע,
חלקם לא הצליחו להתפרנס כמו שציפו מהעסק שלהם,
חלקם פשוט לא האמינו שמגיע להם לחיות ברווחה כלכלית.
ככה אנחנו עובדים.
זו התוכנה הבסיסית.
מה אפשרי עבורנו ומה לא אפשרי עבורנו נתפס אצלנו כאמת אבסולוטית.
השורשים של זה הם, כפי הנראה, חלק ממנגנון הישרדות בסיסי שקיים אצלנו.
המוח חייב להבין מה מסוכן לנו ומה בטוח עבורנו. והוא אוסף עבורנו מידע מינקות, כדי לבנות תמונה כמה שיותר רחבה. בתחילה התמונה מושפעת מאד מדמויות הסמכות שסובבות אתנו, שדואגים להרחיק אותנו מכאב ומסכנות. מאוחר יותר אנחנו מפנימים את הקול הזה, וכבר משרטטים לנו לבד את תחומי הבטוח והמסוכן.
הכלל הוא פשוט
כאב = רע
עונג = טוב.
ושווה לנו להימנע מדברים, רק כדי לא לחוות כאב. כל מיני סוגים של כאב.
וככה בגדול ומאד בהפשטה, נולדים איתנו מימינו הראשונים גם מחסומים וגבולות.
כנראה בגלל שהמידע של המחסומים מסווג במוח שלנו כמידע קריטי להישרדות, המחסומים שלנו זוכים למנגנונים פשוטים ויעילים לשימור עצמי, וגורמים לעצירה והימנעות כדי למנוע מה שמקודד אצלנו כאסון. אנחנו הופכים עיוורים אליהם. הם נחווים במציאות הסובייקטיבית שלנו כאמת אבסולוטית.
למה זה טוב לעסקים לזהות את הגבולות שלנו
כדי להצליח צריך להיות, בין יתר הדברים, גם עם התודעה הנכונה להצלחה,
מהי התודעה הנכונה להצלחה, על זה נאמר ונכתב הררי מילים וספרים,
אבל על רגל אחת, התודעה הזו מגיעה מהבנה עמוקה שהכל אפשרי,
שאם אנחנו יכולים לחלום את זה אנחנו יכולים לבצע את זה "וולט דיסני"
שאם אני חושב שאני יכול ואם אני חושב שאני לא יכול בשני המקרים אני צודק
ושאם נאמין באמת בדרך שלנוף נמצא גם את הדרך להגיע אליה. וכדי להגיע אליה, אנחנו חייבים לפורץ גבולות מחשבתייםף אנחנו חייבים להגמיש את מה שאפשרי ובלתי אפשרי ואת מגוון הפתרונות שלנו לכל מצב ובעיה. שם בפעולות האלו ממש שוכן המפתח האמיתי של ההצלחה.
כל הצלחה מתחילה מאמונה, עיוורת, שההצלחה היא אפשרית.
וכשיש גבול שאומר אחרת, אז האמונה הזו לא יכולה להתקיים, וזה בהחלט מחבל בסיכויים של בעל עסק להצליח. נו.
אז איך בכל זאת מזהים את הגבולות?
- התבוננות מסביב – די פשוט בעצם, מספיק להסתכל שנייה לצדדים בשביל לראות את כל האנשים שהצליחו לפרוץ גבולות ולעשות את הבלתי אפשרי. בעסקים, במדע, בספורט. ועם יש אדם אחד שהצליח לעשות את זה, אז זה כנראה אפשרי לא?
- שבירת מחסומים פיזיים – מחסומים פיסיים הם מחסומים שיחסית קל לשבור, וברגע שהם נשברו משהו בתודעה על מה שאפשרי עבורי ומה שלא נסדק עם שבירת המחסום. לא לחינם תפגשו הרבה אנשים מצליחים שגם עוסקים בספורט ובפריצת גבולות פיזיים. כל מה שמבחינתכם פיסית נראה לא אפשרי – ריצת מרתון, איש הברזל, טבילה במי קרח, קפיצת באנג'י, צניחה חופשית – כל דבר, ברגע שתעשו אותו – משהו בתודעה שלכם ישתנה.
לפעמים אבל הגבולות שלנו כל כך בלתי נראים עבורנו, שהפתרונות למעלה לא עושים את העבודה, או אז אני מציעה לכם לשאול כמה שאלות לגבי כל דבר שאתם חושבים כאמת אבסולוטית
- האם זו האמת ?
- האם זו בוודאות האמת ?
- האם יש אנשים שהאמת הזו לא תקפה עבורם?
- האם כל מי ש_______ באמת _________?
כמו לדוגמא האמונה ש "בשביל להצליח צריך לעבוד קשה"
האם יש אנשים שהצליחו גם בלי לעבוד קשה?
האם כל מי שעבד קשה הצליח?
לא חייבים לספק לשאלה תשובה מיידית, אפשר רק לזרוק את השאלה לחלל, לאפשר זמן מחשבה, זמן להרהור. וגם לא חייבים לספק תשובה כלל.
עצם הצגת השאלה לתת מודע, כבר נותנת את הפקודה לבחון מחדש את האמונה.
אם שלושת הפתרונות האלו לא קידמו אתכם, אל תרגישו רע.
זה רק בגלל שזיהוי גבולות עמוקים זה משהו שלא תמיד קל לעשות לבד, אפילו לאנשים שבמשך שנים נמצאים בתחום של פריצת גבולות תודעתיים.המוח הוא תעלולן, הוא לא ממהר לפרוץ את החומות שלו, גם שם טמון גבול. לכן, לפעמים הוא נכנע לבחינה מחדש רק בנוכחות גורם נוסף.
